תביעות נושים כנגד חייב בפשיטת רגל - זכות החייב להתגונן כנגדן 

תביעות נושים כנגד חייב בפשיטת רגל - זכות החייב להתגונן כנגדן  

אדם שנקלע למצב של פשיטת רגל ונושיו מגישים נגדו הוכחות חוב. ברור כי בתקופה זו בחייו שבה עסקיו קרסו, פרנסתו נפגעה והמערבולת המשפטית שנוצרה סביבו, החייב אינו מסוגל לנהל את הגנותיו בצורה מלאה, ההוצאות המשפטיות אדירות וגם "אין אור בקצה המנהרה".

האם בידי החייב הכלים להתמודד עם תביעות הנושים נגדו או שמא עליו לקבל את הדין כי הוגשו נגדו הוכחות חוב לתשלום סכומי כסף שאינו מודה בהם. 

התשובה לכך היא כי בידי החייב כלים רבים להתמודד מול הטענות המועלות נגדו וסכומי החוב הנדרשים ממנו במסגרת תיק הפש"ר ובכך ישופר הסיכוי לשיקום חייב.  

חשיבות ההתגוננות אינה מוטלת בספק. החייב פונה לעזרת פקודת פשיטת הרגל כי אינו יכול עוד לעמוד בנטל החובות ובהליכים הננקטים כנגדו.

במסגרת הליכי הפש"ר, מוגשות נגדו הוכחות חוב בסכומי עתק של 4 מיליון ש"ח לדוגמא והחייב מעוניין להציע הסדר לפיו ישולם לנושיו סכום של 400,000 ש"ח לדוגמא שהוא יכול לגייס לפתוח דף חדש בחייו.  

הסיכוי כי הסדר חובות העומד על שיעור 10% מסכומי החובות הנדרשים, יאושר, לא גבוהים. לכן אם יתגונן החייב באופן נכון כנגד הוכחות החוב ויביא לביטולן, להקטנתן באופן משמעותי, לדוגמא לסכום של 1.5 מיליון ש"ח בדוגמא שלעיל, הרי הסיכוי כי הסדר חוב לתשלום 400,000 ש"ח המהווה כ- 28% מסך החובות יאושר, טוב יותר.  

במסגרת הדיון כאן, נביא כמה דרכים בהם יוכל החייב לנקוט להביא לביטול או להקטנת גובה הוכחת חוב שהוגשה נגדו.  

המדובר בתהליך שיש לנקוט לגבי כל הוכחת חוב בנפרד ועל כן מדובר במלאכה מרובה ולא פשוטה אולם קיים שכר לצידה, החייב יוכל להשתקם לאחר הסדר סביר לחובותיו הנכונים ולהשאיר את הכשלון העסקי מאחוריו.  

בדיקה אם הוכחת החוב הוגשה במועד  

 סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת רגל תש"ם - 1980 קובע כי נושה רשאי להגיש הוכחת חוב תוך 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס. עוד נקבע כי ניתן להאריך את המועד מטעמים מיוחדים שיפורטו.  

ליתן מאן דפליג כי צו הכינוס קיבל את הפרסום הנכון לצורך הקמת החזקה כי הנושה ידע או היה צריך לדעת אודות מתן צו הכינוס ואודות תחילת מרוץ הזמן להגשת הוכחת החוב כאמור.  

 שתי דרכים מקובלות מצאתנו לעניין הפרסום:  

הדרך הראשונה - לפי הוראות תקנה 19 לתקנות פשיטת רגל התשמ"ה 1985, יש לפרסם את דבר מתן צו הכינוס ברשומות ובעיתון, והדבר נעשה ע"י הכונס הרשמי ללא צורך בהתערבות החייב.  

חשיבות הפרסום הינה כי כך קמה אותה "ידיעה קונסטרוקטיבית" אצל הנושה בדבר מתן צו הכינוס ולא תשמע עוד טענה כי לא ידע עליו. ראה לדוגמא פש"ר 239/97 לבידי זהב שיווק נ' מרדכי שדה תק-מח 2001 (3) 10878.  

לעניין מוסדות פיננסיים גדולים אף נאמר בפסיקה כי לגופים אלה היכולת לעקוב אחר הפרסומים הנ"ל ראה לדוגמא רע"א 6610/97 בנק הפועלים נ' הכונס הרשמי וכן פש"ר 207/99 בנק הפועלים נ' עו"ד שרגיל.  

הדרך השניה להביא לפרסום  היא במתן הודעה לנושים. לאחר מתן צו הכינוס, יתכבד החייב וימסור הודעה על מתן הצו לנושיו, לפחות אלה שכבר פירט בבקשתו או ידווח על כך לערכאה המשפטית בפניה מתנהל עניינו - ההוצאה לפועל או בית המשפט - וכך ייוודע לנושה אודות צו הכינוס.  

ראה לדוגמא פש"ר 2842-04-09 גורגה נ' מזור ואח' (בית המשפט המחוזי בחיפה - פורסם בנבו)   חשוב לציין כי גם אם החייב לא חלק בעבר על החוב כגון - ניתן פסק דין בהעדר הגנה - אין בכך כדי לרפא את הפגם שבאיחור הנושה להגיש את הוכחת החוב.

ראה פש"ר 1201/98 הבנק הבינלאומי הראשון נ' עו"ד קאופמן תק-מח 2004 (3) 869.  

גם אם החוב מתבסס על פסק דין חלוט שאין עוד ערעור עליו, לא יהווה הדבר טעם מיוחד להארכת המועד.   גם מידת הנזק שייגרם לנושה שאיבד את זכותו לקבלת כספים מאת החייב, לא מהווה טעם מיוחד להארכת המועד כאמור

ראה פש"ר 2016/01 (ת"א) שמש ניסים נ' עו"ד אורן הראל תק-מח 2005 (2) 4131.  

 בדיקה אם החוב הנדרש מוצדק  

 גם אם החייב דיווח לנושיו על מתן צו הכינוס ואלה הזדרזו והגישו הוכחת חוב כנגד החייב, אין הדבר אומר כי החייב לא יכול לפעול לביטול החוב הנדרש או להקטנתו באופן משמעותי.  

כך לדוגמא מצאנו כי לגבי הוכחות חוב של מוסדות בנקאיים נגד חייבים בגין חובות בחשבונות בנקים, נקבעו הוראות מפורשות לגבי אופן חישוב הריבית שתחול על החוב הנדרש ממועד יצירתו ואף בניגוד למה שנקבע בפסק הדין. ראה ע"א 1202/95 בנק לאומי נגד חן לבנת עו"ד ואח', (פורסם בנבו)  

כ"כ ניתנו הוראות כיצד יש להפחית תשלומים שקיבל הנושה ממקורות אחרים, מימוש בטוחה או תשלומי ערבים או תשלומי חייבים אחרים שהנושה הצליח לגבות. ראה ע"א 1202/95 הנ"ל.  

סוגיה נוספת שראויה לבירור אם קיימת בפי החייב טענת קיזוז לגבי חוב המגיע לנושה והוא מפורט בהוכחת החוב לעומת חוב המגיע לחייב מן הנושה או ממי מטעמו.

ראה ע"א 5005/90 החברה המרכזית להספקה נגד בית יצחק שער חפר, פורסם בנבו,  שם נקבע באופן עקרוני כי בין החוב נשוא הוכחת החוב לבין חוב המגיע לחייב, קיימת אפשרות לקיזוז.  

גם אם ניתן פסק דין חלוט כנגד החייב, רשאי הנאמן ו/או המנהל המיוחד שמונה לחייב, "להציץ" מאחורי פסק הדין ולקבוע אם החוב מוצדק או שמא יש לבטלו או להקטינו. ראה ע"א 1057/91 גבריאל הרצל נ' יחיאל מכטינגר , פ"ד מו(4), 353

לעניין הוכחות חוב של רשויות המס ומוסדות, בדיקה לגופה של הדרישה תביא לתועלת כפולה, כי חובות אלה בחלקם, נהנים ממעמד מועדף בסדר הנשייה והם ב"דין קדימה" כמפורט בפקודת פשיטת רגל. בדיקת הוכחות חוב אלה, השלמת דו"חות חסרים, ניהול נכון של דיוני שומה וסיכום החוב עפ"י דין, יכולים להביא לתיקון הוכחת החוב של הרשות כנגד החייב עד כדי ביטולן.    

 לסיכום:  

עינינו רואות כי החייב לא צריך לומר נואש ולהתמודד גם בתיק הפש"ר עם מצבת חובות כפי שמוצגת בהוכחות החוב.    

תהליך זה של בדיקה ביקורתית של טענות הנושים בהוכחות החוב, ישפר את מצבו של החייב לקראת הגשת הצעת הסדר אשר סיכוייה לקבל אישור בית המשפט טובים יותר ככל שתוקטן מצבת החובות בתיק.

_________________________________

הערה: כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ או חוות דעת משפטית.